בוא נעשה דמיון מודרך. דמיינו שאתם אדריכלים יצירתיים ומנוסים. זכיתם בפרויקט עיצוב של בניין משרדים משוכלל, עבור קבוצת חברות עסקיות. אתם מקבלים חופש מוחלט לשחרר את היצירתיות שלכם ולהמציא עיצוב חדשני שיגרום לבניין לבלוט בשוק (דמיון מודרך אמרנו 
).
מתרגשים מהאפשרות לעצב בניין ברמה בינלאומית, אתם צוללים לתוך הפרויקט בהתלהבות, תוך התמקדות בכל פרט. קטן כגדול. החל מהתאמה לסביבה ועד לבחירת גוון השולחנות.
גייסתם לפרויקט את המתכננים המובילים במשרד שלכם. עבדתם על התכנון כמה חודשים. ובמצגת ללקוח, הדירקטוריון שלהם יצא נלהב. אתם מקבלים אישור והפרויקט יוצא לדרך.
אבל אז מגיע מייל, ממתכנן מערכות מולטימדיה ותקשורת, שלקחתם לפרויקט. על אף מילות הנימוסים אפשר די בקלות להבין שהוא כועס. הוא מציין במייל שהתוכניות מכילות לא מעט בעיות, ומבקש פגישה דחופה. כבר במייל הוא מציין שתי בעיות משמעותיות שהוא מזהה.
לטענתו התוכניות לא מקצות מספיק מקום בחללי התקרה, ולכן לא ניתן יהיה להעביר את תשתיות התקשורת לבניין כל כך גדול. את המקום שהוקצה יתפסו המזגנים, ולהערכתו לא יישאר מקום לתקשורת.
ועוד הוא כתב, שבכל קומה תוכננו שני חדרי ישיבות גדולים, ארוכים וצרים. ושם עלולה להיות בעיה ארגונומית. חלק מהנוכחים בפגישות בחדרים אלו, צפויים לא לראות מספיק טוב את המסך. וכמו שזה מתוכנן כרגע, גם אין מקום למסך גדול מאוד.
ובכלל, הוא מסכם במכתב שלו, שחבל שלא התייעצו איתו קודם.
צודק? מאוד.
חכם? אולי קצת פחות. כי ככה רק מייצרים אנטגוניזם ולא שיתוף פעולה.
זה בכלל לא דמיוני
אולי כבר הבנתם שהסיפור הדמיוני הזה, אינו דמיוני כלל. הוא קרה וקורה בפרויקטים רבים כל הזמן. כמי שמתכנן מערכות תקשורת, מולטימדיה וביטחון כבר למעלה משלושה עשורים, אני נתקל לא מעט בסיטואציות כאלה.
אדריכלים הם אנשי אמונם של הלקוח. הם אמורים להביא לידי ביטוי את החזון שלו, הרצונות והשאיפות שלו, ביחס למבנה. עיקר תשומת ליבם, ניתן ובצדק, לשני פרמטרים:
א. שהמבנה ישרת באופן המקסימלי את צרכי השוהים בו
ב. שהמבנה יהיה מעוצב ואסתטי על פי ה"אני מאמין" המקצועי של האדריכל.
היות ואדריכלים אינם עוסקים במערכות תקשורת ומולטימדיה, מרביתם נותנים פחות תשומת לב לתחומים אלו, ולנגזרות הארגונומיה הנובעות מהם.
כאן נכנס לתמונה מתכנן מערכות התקשורת והמולטימדיה. הוא אמור להיות לעזר לאדריכלים. שילוב המתכנן כבר מתחילת תהליך התכנון עשוי למנוע טעויות יקרות. וגם יבטיח שהמבנה יהיה מצויד במערכות הדרושות לתמיכה בצרכי המולטימדיה, התקשורת והביטחו. באופן כזה שאינו פוגע בעיצוב האדריכלי.
זה לא רק ששיתוף הפעולה בין האדריכל לבין מתכנן מערכות התקשורת עשוי להיות משמעותי מאוד להצלחת הפרויקט כולו, זה יותר מזה. קיימת חשיבות מכרעת לשלב שבו מוזמן המתכנן, להצטרף לעבודת התכנון של פרויקט. במאמר זה אתייחס לכמה היבטים בנושא:
אינטגרציה עיצובית
אינטגרציה עיצובית, בין מערכות התקשורת והמולטימדיה, לבין העיצוב של האדריכל, מתחילה בעיני, בראש ובראשונה, באופן שבו מתכנן המערכות תופס את תפקידו.
אם מתכנן מערכות התקשורת והמולטימדיה רואה בעצמו כשותף מלא גם לעיצוב, אם אחת ממטרותיו העיקריות היא הקפדה על רמה עיצובית גבוהה (לצד ההיבטים הטכנולוגיים), הרי שהוא יוודא שכל פיתרון טכני, יהיה כזה שתורם ואף מעצים את העיצוב האדריכלי.
חשוב שהמתכנן ישתלב בפרויקט כבר בשלבים המוקדמים של התכנון האדריכלי. כך הוא יוכל להעניק מהידע שלו באופן שיקדם את הפרויקט גם בהיבטים האדריכליים. למשל הוא יוכל לספק לאדריכלים את המלצותיו לפרופורציות המתאימות לאולמות ולחדרי הישיבות. זאת כדי שהמשתמשים יוכלו ליהנות מחווית מולטימדיה (איכות שמע וצפייה) נהדרת. זאת לצד עיצוב אדריכלי יפיפה.
זאת ועוד. מערכות תקשורת ומולטימדיה, הן כאלה שמעצם טיבן לא ניתן להסתירן לחלוטין. הרמקולים, המקרנים, המצלמות והמסכים, תמיד יבלטו בחלל החדר. אבל, מתכנן שמאמין שהעיצוב חשוב ממש כמו איכות הסאונד והתקשורת, ידע לשלב אותם באופן שלא יפגעו בעיצוב האדריכלי הכולל. כך ניתן יהיה כדי להבטיח נראות מצויינת לצד אקוסטיקה מושלמת.
מרכזי כנסים וחדרי ישיבות הם לרוב חללים מאוד אסתטיים. והם לעיתים משמשים כחלון הראווה של הארגון או אתר הפעילות. לכן, עבודת המתכנן לצד האדריכל, ובהתאם לקו העיצובי, היא תמיד חלק משמעותי ביותר בכל פרויקט לתכנון מערכות הטכנולוגיה. בוודאי ובוודאי שבפרויקטים של מרכזי כנסים וחדרי ישיבות.
על מנת לספק פתרון מושלם מבחינה אסתטית, נדרש לבחור נכון את הרכיבים (עד רמת צבע הפריט), ואת הציוד הגלוי, כך שיתאימו לקו העיצובי. זה מחייב ניסיון והיכרות עם הפיתרונות בשוק. וזה מחייב גם הבנה באסתטיקה, וחשיבה יצירתית שמסוגלת לספק פתרונות פחות שגרתיים.
תשתיות או לא להיות
עולם התקשורת והמולטימדיה "מצמצם נפחים" עם השנים. בכל חודש יוצאים לשוק מוצרים בגודל פיזי קטן יותר, אבל באיכות גבוהה יותר. ועדיין, עולם זה שני רק למיזוג האוויר, ב"נפחי המקום" שהוא דורש. כלומר יש לתכנן לו שטחי אחסון ומעבר גדולים.
החל מהצורך בתעלות רחבות במסדרונות, דרך חדרי הבקרה בכל קומה, ועד צינורות תקשורת לעמדות העבודה במשרדים.
על ידי שיתוף המתכנן בשלב מוקדם של תכנון הפרויקט, האדריכל יכול להבטיח שהתכנון לוקח בחשבון את התשתיות הנדרשות למערכות התקשורת והמולטימדיה. זה ימנע מצבים בהם סיימו לבנות את הבניין, אבל לא לקחו בחשבון אחת מהתשתיות הדרושה למערכות התקשורת והמולטימדיה. במצב כזה צריך יהיה ללכת אחורה, כדי לשנות את התשתיות, או למצוא פתרונות כלאיים. פיתרונות שברוב המקרים יעלו יותר, ויפגעו באיכות ובעיצוב.
ייעול התקציב
אני בדר"כ לא כל כך חד משמעי. אבל הניסיון שלי מוכיח שזה תמיד נכון. בכל פרויקט בו משלבים את מתכנן מערכות מולטימדיה ותקשורת, כבר בשלב התכנון הראשוני (ממש באותו הזמן שבו הצטרף מתכנן החשמל), זה תמיד יצמצם את עלויות הפרויקט.
עבודה עם מתכנן בעל ניסיון במערכות תקשורת ומולטימדיה, עשויה לעזור לאדריכל לזהות בעיות פוטנציאליות שעלולות להתעורר בהמשך הפרויקט. וגם להציע מראש פתרונות, כדי למנוע מהבעיות הללו להפוך לבעיות יקרות.
תיקונים על הנייר, יודע כל אדריכל ומתכנן, הם תמיד פשוטים וזולים משמעותית מאלו שנעשים בשטח.
זיהוי מוקדם של בעיות בהתאמה בין העיצוב האדריכלי המוקפד לבין הצרכים הפונקציונאליים של המשתמשים, בהיבטי המולטימדיה, ימנע את השינויים המאוחרים יותר בעיצוב. שינויים שעלולים לייקר מאוד את הפרויקט.
תרומתו של מתכנן מערכות תקשורת לצמצום העלויות אינה מסתכמת רק בכך. המתכנן ידע לבחור אילו מערכות תקשורת ומולטימדיה חיוניות יותר, ועל מה אפשר לוותר. הוא יכול גם לספק הערכות עלויות עבור התשתית והציוד הדרושים למערכות התקשורת והמולטימדיה, ולסייע במניעת "הפתעות" בתקציב הפרויקט.
מתכנן מנוסה יכול להציע פתרונות חסכוניים בהתאם לתקציב. לעיתים אפילו יוכל לספק מידע לגבי זמן ההובלה הדרוש לאספקת והתקנה של ציוד, וכך למנוע עיכובים בפרויקט.
המתכנן מכיר את המערכות המתקדמות ביותר, אלא שנמצאת בקדמת הטכנולוגיה ועתידות להיות משווקות בקרוב. ובכל שלב ידע להציע את הפיתרון המדויק ביותר לצורך.
עמידה בלוחות הזמנים
שילוב המתכנן בעבודת התכנון כבר בהתחלה יכול גם לעזור לשפר את ציר הזמן של הפרויקט. המתכנן יכול לעיתים לעזור למנוע עיכובים, שנגרמו כתוצאה מבעיות בלתי צפויות במערכות התקשורת והמולטימדיה, כגון ציוד שלא נמסר בזמן.
כמו כן, המתכנן יכול לפקח ולוודא שמערכות התקשורת והמולטימדיה יותקנו במקביל להקמת המבנה. זה יכול לעזור למנוע עיכובים בהתקנה ברגע האחרון, שעלולים לעכב את סיום הפרויקט.
חווית המשתמש
הידע והניסיון של מתכנן מערכות תקשורת ומולטימדיה, במקרים רבים עשוי להיות מאוד משמעותי לשדרוג חווית המשתמשים באולמות, בחדרי הישיבות ובמשרדים. כמה דוגמאות, ממש על קצה המזלג, שממחישות את הנושא:
- באולם כנסים, שבו יש מסך שעליו מוקרנות המצגות – אורחי הכנס יראו את המסך באיכות שונה לחלוטין באולם רחב, מאשר באולם צר וארוך.
- אולם אירועים המיועד בעיקר לכנסים והרצאות יצריך ציוד סאונד שונה לחלוטין, מאולם שבו מתקיימות בו הופעות מוסיקליות.
- כל חדר ישיבות כיום, צריך להיות כזה שכל היושבים לא רק רואים מצויין את המסך, אלא גם נתפסים היטב בעדשת מצלמת הזום.
אלה רק כמה הדוגמאות שבהן נדרש לא רק ציוד מולטימדיה שונה אלא גם תכנון אדריכלי מוקדם שמותאם לצורך. מתכנן מערכות מולטימדיה יהיה זה שימליץ לכם על הפרופורציות הנכונות לחדר ישיבות, כך שכולם יוכלו לראות ולשמוע מצויין. הוא יהיה זה שידאג שאחרון המתגים ישתלב נהדר בגוון הארון או הקיר, מבלי לבלוט ולכער אותו. הוא ידע להמליץ אם נכון מבחינה נראות, למקום את המסכים בקדמת החדר, או דווקא בצדדים. מה עדיף, שההושבה תהיה לאורך החדר או לרוחבו. ואפילו איך נתמודד עם סינוור המסכים בשעות אחה"צ. בשעות בהן השמש מכה בחלון חדר הישיבות.
מתכנן מערכות מולטימדיה יכול לזהות מראש את המקומות שבהן חווית המשתמש (בהיבטי המולטימדיה), עתידה להיפגע, להתריע ולהציע פתרונות.
אתגר מרכזי נוסף הוא מובנות הדיבור. כל החלטה, מבחירת רמקולים ועד סוגי המגברים והאמצעים האלקטרוניים, חייבת להבטיח מערכת אודיו איכותית. כזו שתאפשר לכל הנוכחים לשמוע ולהבין היטב כל דבר שנאמר בחדר או באולם, ויחד עם זאת להיראות אסתטי ומתאים לעיצוב הכולל. במקרים רבים, צריך לתכנן גם מערכת נוספת לכבדי שמיעה, ולהכיר לעומק את הנושא.
לסיום, מילה אישית לאדריכלים
אם תראו בנו, מתכנני המולטימדיה והתקשורת שלכם, שותפים מלאים לתכנון הפרויקט, ותקראו לנו
"לעלות על הספינה" מיד בתחילת המסע, נדמה לי שתופתעו לגלות שתרומתנו עשויה להיות משמעותית מאוד. גם לעיצוב.
