המרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית

המרכז לחקר המוח פעל בעבר בכמה בניינים נפרדים באוניברסיטה העברית. בזכות מעמדם העולמי המוביל של המרכז וחוקריו, הוחלט לבנות בגבעת רם מרכז חדש, המשתרע על פני כ-11 אלף מ"ר. המתחם החדש כלל מרכז חישובים, המבצע את החישובים המורכבים בחקר המוח, לצד מעבדות, כיתות, אודיטוריום, חדרי ישיבות, משרדי סגל והנהלה. מדיה קומפאס נבחרה לתכנן את כלל מערכות התקשורת, המחשוב והמולטימדיה במרכז החדש, והציגה כמה פתרונות יצירתיים לאתגרים מורכבים: 

1. עיצוב אדריכלי. המרכז לחקר המוח הוא המבנה הראשון והיחיד בישראל שעיצב האדריכל הבריטי המוביל נורמן פוסטר. בהתאם לכך, כלל המערכות – בקרה וביטחון, תקשורת, מולטימדיה ומרכז החישובים – תוכננו בהתאם למבנה האדריכלי, ולשפה העיצובית המוקפדת של האדריכל המוכר.
2. מערכות קירור. מרכז החישובים הוא למעשה מחשב-על, שנוצר על ידי חיבור של שרתים ומחשבים רבים. למרכז הוקצה חלל קטן מאוד יחסית (כ- 200 מ"ר), שהיה צריך להכיל מפרט מחשוב מורכב, וצריכת הספק גבוהה במיוחד של עד 450 קילוואט (שווה ערך לצריכת החשמל של עשרות דירות).לשם כך, נדרש תכנון בצפיפות גבוהה מאוד, ושיטת קירור שתאפשר את דחיסת כל המערכות וקירורן בחלל הקטן יחסית. חקר המוח דורש ביצוע חישובים מורכבים ביותר, האורכים לעתים ימים ואף שבועות, ולכן הדרישה היתה לאפשר רציפות תפקוד מרבית של חוות השרתים וכמובן מערכות הקירור של החווה.ההתמחות של מדיה קומפאס במערכות השונות, כולל בתכנון מערכות קירור, אפשרה לנו להציג פתרון התפור למידותיו של מרכז המחשוב.

   בשלב ראשון, בדקנו שתי שיטות קירור – יחידות טיפול באוויר (יט"אות) משני צדי החדר, ויחידות In-Row סטנדרטיות בתוך שורת הארונות של המחשבים. לשיטה הראשונה לא היה מספיק מקום בחדר, והשיטה השנייה לא איפשרה שמירה  על הרציפות הנדרשת, במקרה של פגיעה באחת היחידות.לבסוף, בחרנו ותכננו בפתרון היברידי: ארונות קירור קטנים, המקררים את ארונות המחשבים משני הצדדים, וכן את חלל החדר. התכנון הקפדני הבטיח שגם אם אחד הארונות יפסיק לעבוד, יתר הארונות יוכלו לקרר את כל הציוד. לשם כך, בחרנו בארונות מיוחדים, קטנים אך בעלי תפוקת קירור גבוהה במיוחד.

3. רשתות תקשורת. הפרויקט דרש לתכנן רציפות תקשורתית, ולחבר את מרכז המחשוב למערכת התקשורת הכללית של הבניין. מדיה קומפאס תכננה את מערכות התקשורת של מרכז המחשוב – כולל תקשורת כפולה, סיבים אופטימיים ועוד – כך שיתחברו בשלמותן למערכת התקשורת הכללית של הבניין.

חברת מדיה קופאס תכננה מערכות תקשורת, מחשוב ומולטימדיה במגוון בניינים נוספים של האוניברסיטה העברית, בהם למשל בית ספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.